רחמים גדולים הוא כל מה שהייתי רוצה להיות ואני לא יכול. הוא אומר את כל מה שרציתי לצעוק ופחדתי. הוא דבק באמת. אמת שהחברה החילונית בישראל מענישה את נשאיה.
רחמים גדולים נעמד אל מול שיירות המילים האינסופיות שמפורסמות מידי יום בתקשורת ומטרתן להכפיש ולהבאיש את העולם החרדי. לצידו עומדת ההיכרות הבלתי אמצעית, בלתי מתווכת, רגשית, עם העולם החרדי והגיונו הפנימי.
רחמים גדולים מבקש לנקוט צד ולדייק במילים את טיעוניו של החרדי כנגד העולם החילוני. דברים מופנים יותר מכל דווקא אל המסורתי, איש הביניים, שיכול לבחור לאיזה עולם הוא מתקרב. בעידן של קצוות שהולכים ומתרחקים, המסורתי יהיה לשון המאזניים של החברה הישראלית בעתיד הקרוב. עבור המסורתי, גם אם יטען "אני אין לי אלוקים", קיומו של ה' בקרבו, בנימי נפשו הדקים, הוא ממשי.
אם ירצה ה', הוא יהיה הגשר עליו יעברו יהודים רבים בחזרה אל דרך האמת. ושלום על ישראל.
אני אין לי אלוקים 